קורסים וסמינרים

הנותרים: להיות מטפל אחרי שבעה באוקטובר

סדרת שיחות על המצב הקיומי שאליו נקלענו כמטפלות ומטפלים בזמן ובמקום האלה

עטיפת הספר הנותרים

חמישה מפגשים, און ליין, במועדים משתנים, החל מ-14 בנובמבר.

קצת אחרי היום ההוא, מטולטלים עד עמקי נשמתנו ומבקשים מרחבים לעיכול, משמעות ומילים, נהגה הרעיון לספר "הנותרים: מפגשים טיפוליים בעקבות שבעה באוקטובר" (אפיק, 2025). מאז טולטלנו כולנו שוב ושוב. נחשפנו לנפשותיהם הדואבות של אחרים בעת שאנו עצמנו נושמים את אדיה של אותה מציאות אסונית. כאנשי טיפול ורוח, השתדלנו ועודנו משתדלים למצוא ניסוחים שיחזיקו ויקיפו, שיפיחו רוח חיים ברוח האנושית - ניסוחים שנוצרים תוך כדי התנסות וחוזרים ומשתנים עם האירועים.

בכל אחד מהמפגשים בסדרה זאת יתקיים שיח בין מיכל ברנע אסטרוג, שערכה את הספר עם יפתח אלוני, לבין אחד או שניים מהמטפלים הכותבים. יחד ניגע בטקסטים, בתיאוריה ובחוויות מחדר הטיפול, וננסה להציע נקודות מבט רעננות על כמה מן הסוגיות שבנפשנו בימים אלה.

סדר המפגשים:

מפגש ראשון

את אף פעם לא יודעת מה מונח על הכף: על המשמעות הפרטית של הטראומה
(יום שישי, 14 בנובמבר, 10:00-11:30) ליטל קפלן עם ד"ר מיכל ברנע אסטרוג

על פניו, יש לטראומה קווי מתאר ידועים וסימני היכר שחוזרים על עצמם. הדבר נכון אפילו יותר כשזה נוגע לטראומה שנחרטת בנפשות רבות בבת אחת, בעקבות אסונות רבי נפגעים. אלא שבחדרי הטיפול אנחנו פוגשים תמיד את האופן הייחודי שבו נרשם האירוע בנפשו של אדם מסויים, ועלינו לזכור: אף פעם איננו יודעים מראש מה פגש האירוע החיצוני בארצות נפשו, ואיזו משמעות הוא נושא עבורו. בשיחה ננסה לחפש את עקבות הטראומה במפגש שבין המציאות החיצונית לשבילי העולם הפרטי.

מפגש שני

הגלימה שמתחת לשָאל: מי מציל את מי?
(יום רביעי, 26.11, 10:00-11:30) ד"ר עמית פכלר וד"ר מיכל ברנע אסטרוג

בשיחה נתעמק בכמה מוטיבציות מודעות ולא מודעות המניעות אותנו לקום בבוקר לעבודה הטיפולית: אומניפוטנטיות מול חוסר אונים, מזוכיזם מול סדיזם, אשמה, בדידות ו... הרכיב הסודי.

מפגש שלישי

כשהפצע משותף: על התפקיד של התפקיד
(יום שישי, 12.12, 12:00-13:30) עם ד"ר מיקי תודר-גולדין, יעל גראור-פרנס וד"ר מיכל ברנע אסטרוג

מומחית לטראומה, אעלק. כל כך הרבה מומחים לטראומה נחפזו והגיעו, עם כל הרצון הטוב שבעולם, אבל אין דבר כזה מומחים לטראומה. כי רק שטן יכול להכין תוכנית התמחות לטיפול במי שיום אחד התנפלו על ביתו ועל ביתו-גופו. אין מומחים גם לכל מה שהתפתח מאז. ובכל זאת אנחנו שם.

מה היה מצבנו האישי במציאות האסונית המקיפה אותנו ללא התפקיד הטיפולי? כיצד היינו מתמודדים לולא היכולת שהוא שם בידינו לעשות משהו, לולא האמון שהוא מביא אנשים לתת בנו אחרי שחוו את הפרת האמון הקשה ביותר שאפשר להעלות על הדעת? בשיחה נחשוב יחד על התפקיד הטיפולי כשהפצע משותף. נהרהר במה שיש לנו לתת לנעזרים בנו כאשר גם אצלנו נפערים שבר ואי הבנה תהומיים, ונחשוב על מה שהנעזרים בנו והתפקיד עצמו מעניקים לנו בעת ובעונה אחת.

מפגש רביעי

על המעברים בין טראומה לאבל, ובין עולם החיים לעולם המתים
(יום שישי, 26.12, 10:00-11:30) עם מאיה לאוב, ד"ר קרא איוונוב-קניאל וד"ר מיכל ברנע אסטרוג

מה בין טראומה לאבל? כיצד אנחנו מבלבלים בין האחד לאחר, ומהו הערך של יצירת בהירות לגבי המעברים ביניהם? אילו חיבורים ממשיכים להתקיים ביננו לבין המתים שלנו, ואיזה מענה מציעים היחסים הללו לחרדת הקץ?

בשיחה נדון בתיזה שעל פיה טראומה היא תגובה אוטומטית לפחד מכאב, ואילו אֵבֶל, להבדיל ממנה, הוא היכולת המיומנת לשהות בו. בהמשך נהרהר, בהשראת סיפורים קבליים, בתפיסות מיסטיות של אובדן ושכול בזיקה לעולם הטיפול. ניגע בתפיסות של ריפוי ונחמה שספרות הזוהר מציעה לנוכח חורבן פרטי וקולקטיבי.

מפגש חמישי

על ההשתייכות: בין שבי לחופש
(יום שישי, 9 בינואר, 11:00-12:30) ד"ר מיטשל בקר וד"ר מיכל ברנע אסטרוג

מתי תחושת השייכות מצמצמת את החופש שלנו ומתי היא מרחיבה אותו? במפגש נהרהר בשאלה מהותית זאת, וננסה לבחון כיצד היא באה לידי ביטוי בחוויה הלאומית, הקהילתית והמשפחתית, ובחדר הטיפולים.

ישוחחו:

ד"ר מיכל ברנע אסטרוג
סופרת, חוקרת פסיכואנליזה ובודהיזם, מטפלת ומורה בכירה לגישת האקומי. ראש התוכנית הארבע-שנתית לגישת האקומי בישראל.

ליטל קפלן
פסיכולוגית קלינית, כותבת ועורכת. דוקטורנטית בתוכנית "פסיכואנליזה וממשקיה" בבית הספר לפסיכותרפיה באוניברסיטת תל אביב.

ד"ר עמית פכלר
פסיכולוג קליני מדריך. מלמד פסיכואנליזה בבית הספר לפסיכותרפיה "תמורות" באוניברסיטת בר אילן, במכללה החרדית בבני ברק ובמסגרות נוספות. זוכה פרס בהט לשנת 2025 על ספרו "כשזה עמוק: מורה נבוכים פסיכואנליטי" (בדפוס).

ד"ר מיקי תודר-גולדין
פסיכולוגית קלינית ואנליטיקאית קבוצתית. מלמדת בתוכנית לפסיכותרפיה בבית הספר לרפואה שבאוניברסיטת תל אביב, בתוכנית לפסיכותרפיה בגישה פסיכואנליטית באוניברסיטת בר אילן, ובמכון הישראלי לאנליזה קבוצתית.

יעל גראור-פרנס
עובדת סוציאלית קלינית, פסיכותרפיסטית ופסיכואנליטיקאית בחברה הפסיכואנליטית בישראל. מלמדת ומדריכה במרכז ויניקוט בישראל, בתוכנית לפסיכותרפיה פסיכואנליטית באוניברסיטת בר אילן ובתוכניות שונות של מרכז הלימודים בחברה הפסיכואנליטית.

מאיה לאוב
מטפלת בפסיכודרמה ובגישת האקומי, מורה בתוכנית הארבע-שנתית לגישת האקומי ומלמדת בודהיזם ב"פסיכו-דהרמה". מלווה אנשים אל מותם ומנחה קבוצות בנושא אובדן ואבל.

ד"ר רות קרא-איוונוב קניאל
משוררת וחוקרת מיסטיקה יהודית, פסיכואנליזה ומגדר. מלמדת בחוג לתולדות ישראל באוניברסיטת חיפה, ועמיתת מחקר במכון שלום הרטמן ובמכון תל אביב לפסיכואנליזה בת זמננו.

ד"ר מיטשל בקר
פסיכולוג קליני מדריך, מלמד ומדריך בתוכנית לפסיכותרפיה בגישה פסיכואנליטית באוניברסיטת בר אילן ובתוכנית לפסיכותרפיה בבית הספר לרפואה שבאוניברסיטת תל אביב.

פסיכואנליזה ובודהיזם: השלכה, הזדהות השלכתית והכלה מנקודת מבט בודהיסטית

סמינר בן ארבעה מפגשים, זמינים לצפייה בזמנכם החופשי

כיצד אנחנו משפיעים זה על זה כשאיננו מסוגלים לשאת את תחושותינו? מה מגדיל את יכולות ההכלה שלנו ומה מצמצם אותן? האם לפעולה הנפשית תוצאות ממשיות בעולם?

הצטרפו אליי להצצה חטופה, דרך נקודות המבט המחודדות והחתרניות של תורת הבודהא ושל הפסיכואנליזה, בכמה מן ההתניות היסודיות ביותר של הנפש. נראה כיצד הנטייה להכניס פנימה את הנעים ולהשליך החוצה את הבלתי נעים מעצבת את עולמנו, ונחשוב על גלגוליה ועל החלופות לה, בחיי היום-יום וביחסים הטיפוליים.

נושאי הקורס:

* הקורס מיועד לאנשי ונשות טיפול, ולבעלי היכרות בסיסית עם הצד הפסיכודינמי של עולם המונחים.

מעלה על הדעת: סמינר

מעלה על הדעת: סמינר
Image: Scherzo di Follia by Pierre-Louis Pierson

12 מפגשים, ימי רביעי החל ב-1 בנובמבר 2023, 16:00 - 17:30, און ליין

מה משעבד אותנו ומה משחרר? מה עוצם את עינינו ומה מעודד אותנו לפקוח אותן? אפשר לחשוב על הגורמים הללו כעל ניגודים או קצוות, ואפשר גם לראות את התנועה המתקיימת ביניהם: מתי המשעבד הופך לאמצעי לשחרור? כיצד העבודה עם מה שעוצם את עינינו עוזרת לנו לפקוח אותן באופן שאחרת לא היה מתאפשר?

בקורס נקרא יחד בטקסטים קצרים מדרשות הבודהה, מעולם הפסיכואנליזה והספרות היפה, ובהשראתם נחשוב על כמה מן הנטיות היסודיות, אבני הנגף והמעלות שמשפיעות על חיינו ושכדאי להעלות על הדעת.

הסמינר מיועד לאוהבי מילים וניואנסים, בעלות ובעלי רקע בחקר הנפש, הרוצות.ים להרהר יחד, לצלול ולחלום ולא לדעת הכול.

חלק א' של הקורס יכלול שישה מפגשים, מה-1 בנובמבר עד ה-6 בדצמבר 2023. נעלה בו על הדעת את הנושאים הבאים:


חלק ב' של הקורס יכלול שישה מפגשים, מה-24 בינואר עד ה-28 בפברואר 2024. נעלה בו על הדעת את הנושאים הבאים:


היקף הסמינר: 24 שעות אקדמיות.
לפרטים נוספים ולהרשמה »

האקולוגיה של הפעולה הנפשית: סמינר בפסיכואנליזה ובודהיזם

האקולוגיה של הפעולה הנפשית: סמינר בפסיכואנליזה ובודהיזם

שבעה מפגשים, ימי רביעי בבוקר, כפר מונש, החל מ-2 בספטמבר.

כיצד הפעולות הנפשיות שלנו מעצבות את נקודת המבט שלנו, את החוויה שלנו, את עולמנו? כיצד הן נפוצות אל הסביבה ונעשות לגורמים המשפיעים, לטובה או לרעה, על האחרים שסביבנו? באילו תנאים הן הופכות לכלא הפרטי שלנו ומתי הן מובילות לשחרור?

בקורס ניגש אל השאלות הללו ואל הסוגיות העולות מהן בעזרת כמה רעיונות מרכזיים מתורת הבודהא ומהמחשבה הפסיכואנליטית. נקרא בטקסטים מכוננים משני עולמות הידע, ונחשוב על תהליכים פנים-אישיים ובין-אישיים, מודעים ולא מודעים, היוצרים את רקמת החיים שלנו מרגע לרגע.

המפגשים יתקיימו בכפר מונאש בימי רביעי, מ- 9:30 עד 13:00, בתאריכים:
2.9, 9.9, 16.9, 23.9, 30.9, 14.10, 28.10.

היקף הקורס: 28 שעות אקדמיות
הסמינר יתקיים בסטודיו טל-הדר בכפר מונאש, תוך הקפדה על הנחיות משרד הבריאות.
עלות הסמינר 1,400 ש”ח.
לפרטים נוספים ולהרשמה צרו קשר עם מרכז גוף-נפש:
072-3942557 | [email protected]

עוד על הקורס

אחת ההתניות היסודיות ביותר של הנפש, הן לפי הבודהיזם והן לפי הפסיכואנליזה, היא לחשוק בנעים ולדחות את הבלתי נעים: להכניס פנימה את הנעים ולהזדהות אתו, להשליך החוצה את הבלתי נעים ולהתנער ממנו. בקורס נחקור את טבעה של ההתניה הזאת ונעקוב אחרי משמעויותיה המסועפות, כפי שהן מתבטאות בזירה הפנים-נפשית והבין-אישית גם יחד. באמצעות קריאה בטקסטים מן הספרות הפסיכואנליטית העשירה העוסקת במנגנוני השלכה, ובאמצעות רעיונות בודהיסטיים שבמרכזם המושג "קארמה" ותהליך ההתהוות המותנית, נתחקה אחר חילופי הדברים המורכבים בין פנים לחוץ ואחר תוצאותיה הממשיות של הפעולה הנפשית.

נעשה זאת דרך שלושה צירים מרכזיים:

במסגרת הראשון, נבחן כמה מאיכויותיה של נקודת המבט הסובייקטיבית, ואת האופן שבו היא כורכת תחושה, תפיסה ותגובה לכדי דפוסים הרגליים המושלים בחיינו. בהקשר זה נראה כיצד, כאשר אותם דפוסים ממשיכים לפעול בנו ללא הפרעה, הם נוטים להזין ולהנציח את עצמם; וכיצד, מכיוון שהם משתחזרים על פני מערכות יחסים ומצבים שונים, הם בונים את הכלא הסַמְסָארי האישי שלנו.

במסגרת הציר השני, נחצה את הגבול שבין הפנטזיה לַממש ובין השדה הפְּנים-אישי לשדה הבין-אישי. בהקשר זה נבחן את טבעם הנוזלי והיחסי של הגבולות שבין נפש לנפש ואת התלות ההדדית המתקיימת ביניהן כתופעות מותנות ולא מבודדות. נראה כיצד חומרים נפשיים חוצים כל העת את הגבולות העבירים, בשני הכיוונים; וכיצד אנו משפיעים זה על זה באמצעות אותם חילופי דברים.

במסגרת הציר השלישי נבדוק באיזו מידה אפשר, לפי הפסיכואנליזה של פרויד ושל תיאוריות יחסי אובייקט ולפי המחשבה הבודהיסטית המוצגת בקאנון הפָּאלי ובפרשנויותיו, להיחלץ ממעגל הקסמים של יצירת הסבל והפצתו. בהקשר זה נעסוק במצבי תודעה ובעמדות נפשיות המציעים תנועה לכיוון שחרור. נדון ב"קשב כסביבה", ונראה באילו תנאים נהיה האקלים הנפשי שלנו לסביבה עוינת או תומכת-צמיחה עבור עצמנו ועבור אחרים: במדיטציה, במרחב הטיפולי ובכלל.

הקורס מתאים גם למטפלים מנוסים וגם לאלה שאינם בעלי רקע טיפולי. אין צורך בידע מוקדם של המושגים.

על רגישות ופחד, על החזקה ואי-אחיזה: התבוננות בודהיסטית ופסיכואנליטית

רגישות היא חיים או ביטוי של חיים. בכל רגע שבו אנו חיים, העולם נוגע בנו ואנו מרגישים. הגוף והנפש מתארגנים לקראת החוויה ומתמודדים עמה בהתאם להיסטוריית ההתנסויות שלהם ולתנאים הנוכחיים, לנטיות שהוטבעו בהם, ליכולותיהם ולמגבלותיהם. כל אלה קובעים, רגע אחר רגע, עד כמה נהיה פתוחים כלפי החיים ומתי נתקשח ונאטם לעומתם; באיזו מידה תהיה רגישותנו כרוכה בסבל - בבדידות, באימה, בתחושת שבריריות ובהרסנות - ועד כמה תיהפך בידנו למשאב התומך בצמיחה נפשית.

בסמינר נעסוק, דרך ספרות פסיכואנליטית ובודהיסטית, באימפקט של המציאות על הרגישוּת ובחשיבות העמדה הנפשית שאנו נוקטים כלפי החוויה. נעיין בסוּטוֹת ובמושגים מן הקאנון הפאלי וכן בטקסטים של ביון, ויניקוט, ביק, ג'ואן סימינגטון, אוגדן, אייגן ואחרים. בהשראתם נשאל: מה קורה לרגישות שלנו עת היא פוגשת בעולם? מה קורה כאשר המציאות הולמת אותה ומה קורה כאשר היא הולמת בה? אילו תנאים מעודדים את רגישותנו לחיות, להיות מצע לקשר עם פנים ועם חוץ?

נחשוב על הצורך היסודי של העצמי להתמשך ולהתאסף, ועל צורות ההתמודדות השונות שלו עם הקטיעו‏ֹת של החיים. נדון בתפקידיהן של הדמויות ההוריות בהחזקת הרגישוּת והאימה ובהכלתן, וכן בהשפעת הידיעה הבלתי מודעת שהעצמי הוא תופעה מתפרקת ומתכלה בעולם מתפרק וכלה. נהרהר בקשרים המורכבים שבין הצורך של אדם להחזיק את עצמו לבין האפשרות להרפות, ובין היכולת לתת אמון ולהתמסר לבין האפשרות להיות במגע עם האמת מתוך אי-אחיזה.

נושאים אלה ואחרים מופיעים בספר אנשים עדינים: התבוננות בודהיסטית ופסיכואנליטית בעדינות.