פרסומים

נמצאים בעבודה

בקרוב יראה אור הרומן "אדם אחד נוסף" בהוצאת "תשע נשמות".

שיחות בפודקאסטים

"הכרית", פרק 23, עם אביגיל פן

"פופקורן", פרק 280, עם ליאור פרנקל

"מעלה בטוב", פרק 65, עם דנה רגב

בעיתונות

נדודים בסמסארה: הבלוג של מיכל ב"הארץ". הרהורים בני חלוף על המצב האנושי חסר המנוח ומלא שאר הרוח, ועל התהליך חסר ההתחלה שבו העבר צובע את ההווה וההווה יוצר את העתיד לבוא. על מה שהעולם עושה לתודעה ועל מה שהתודעה עושה בעולם; על המצוקה וההזדמנות שביכולת להיות מודע ולחתור לשחרור.

ברנע-אסטרוג, מיכל (2023). המעשיות שבערכיות: על התנגדות לא אלימה והאתיקה החתרנית של העדינות. מתוך: פוליטיקלי קוראת. 20 במרס, 2023.

ברנע-אסטרוג, מיכל (2023). מהי 'עריצות הרוב', ומדוע עלינו להיזהר מפניה?. מתוך: Onlife. 23 בינואר 2023.

ראו אור

Barnea-Astrog, Michal & Becker, Mitchel (2023). Relational Conversations on Meeting and Becoming: The Birth of a True Other. London & New York: Routledge.

ברנע-אסטרוג, מיכל (2022). השנים הבאות. תל-אביב, שְתַּיִם

ברנע-אסטרוג, מיכל (2021). נדידה. חיפה: פרדס

ברנע-אסטרוג, מיכל, ופלד, אסתר (2020). השלכה, הזדהות השלכתית והתהוות מותנית. בתוך: ברודצקי, הילית (עורכת). שתי וערב: פסיכואנליזה, אמנות ותרבות. תל אביב: רסלינג.

ברנע-אסטרוג, מיכל (2019). רשום בגוף: על ביטויי הגוף כרקמת חיבור בין הווה לעבר ובין מודע ללא מודע. מתוך: פסיכולוגיה עברית.

Barnea-Astrog, Michal (2019). Psychoanalytic and Buddhist Reflections on Gentleness: Sensitivity, Fear, and the Drive Towards Truth. London: Routledge.

ברנע-אסטרוג, מיכל (2018). אנשים עדינים: התבוננות בודהיסטית ופסיכואנליטית בעדינות. תל אביב: רסלינג.

Barnea-Astrog, Michal (2017). Carved by Experience: Vipassana, Psychoanalysis, and the Mind Investigating Itself. London: Karnac Books.

ברנע-אסטרוג, מיכל (2017). התבהרות: ויפאסנה, פסיכואנליזה והתודעה החוקרת את עצמה תל אביב: רסלינג.

ברנע-אסטרוג, מיכל (2015). החזקה פנימית, החזקה חיצונית: שלוש התנסויות בפחד ראשוני מפני איון. מתוך: פסיכולוגיה עברית.

ברנע-אסטרוג, מיכל (2014). רגעי מפגש: על אירועים בלתי-אמצעיים המתרחשים במרחב שמעבר להרגלי. מתוך: פסיכולוגיה עברית.

ברנע-אסטרוג, מיכל (2014). מחשבות על צרכים ראשוניים ועל הזנה לא אגוצנטרית. מתוך: פסיכולוגיה עברית.